לעצור את העולם

העולם על כל מה שבתוכו, הינו התרחשות בהכרה. העולם על כל מה שבתוכו, משקף ומבטא את תכולת ההכרה שבה הוא מתקיים. העולם הוא תכולת הכרה. כאשר הכרה זו משתנה, העולם על כל מה שבתוכו, משתנה אף הוא. אם ברצוני לחוות עולם שונה מכפי שאני חווה כרגע, עלי לשנות את תפיסת עולמי, שזה אומר, תפיסת עצמי – תכולת הכרתי. כלומר, עלי לשנות את האופן בו התרגלתי לראות את עצמי ביחס לעולם. כלומר, עלי לחשוב שונה מכפי שהתרגלתי לחשוב, עלי להרגיש שונה מכפי שהתרגלתי להרגיש. האמונות שיש לי אודות העולם, הינן רק מחשבות שאני ממשיך לחשוב. כשאני משנה את האופן בו אני חושב ומתוך כך את סיפור העולם שלי, אני מאפשר בעזרת הסיפור החדש שאני מספר, לעולם שונה לחלוטין, עולם המבטא את השינוי שהתרחש בי להיוולד בהכרח בכל הסובב אותי. צילום: איריס בר לב

מה זה לעצור את העולם?

העולם, (וב"עולם" אני מתכוון למכלול התופעות המוכרות אשר מאכלסות את ההכרה האנושית) עולם זה נע ומתנהג כפי שהוא מתנהג עקב ומתוך התפיסה שיש לכל אחד ואחת מאיתנו אודותיו.
יותר מדויק יהיה לומר שהתפיסה שיש לכל פרט את עצמו ומתוך כך את כל הסובב אותו, מעצבת את העולם בו הוא שרוי, והעולם (אין לו ברירה…) מתארגן בהתאם לתפישה הזו.
במרבית המקרים ייצרנו הסכמה כללית, כך שאנו חווים את העולם באופן דומה! לא זהה אלא רק דומה, אולם דמיון זה כה קרוב בין אדם לאדם שנדמה לנו שמדובר באותו עולם…
שני אנשים יכולים לשוחח אודות תופעה משותפת, התנסות ששניהם נטלו בה חלק ולהיות בטוחים שהם מדברים על אותו הדבר ממש, בעוד שבעצם כל אחד מהם התנסה ומדבר על משהו אחר לחלוטין אשר רק דומה למה שהאחר מדבר והתנסה בו. זו הסכמה  לה הם שותפים, לרוב שלא ביודעין, המביאה אותם למסקנה המוטעית כי מדובר באותה התנסות ממש.
אך למעשה אין זה כך. כל אחד מהם חווה את העולם שונה ובאופן ייחודי, מבלי לדעת שזה כך.
ושוב יותר מדויק יהיה לומר, שעבור כל אחד, מתארגן עולם ייחודי, שונה, על כל אשר הוא מכיל.
אנחנו, כל אחד ואחת מאיתנו, הוא מרכזו של יקום, על כל המשתמע מכך! העולם, היקום, באמת סובב סביבך!
זה אנחנו שמשוכנעים ומתעקשים ועומדים על כך (ומביאים הוכחות), מתוך התפיסה השגויה שאימצנו לעצמנו, שאין זה כך.

"לעצור את העולם", הינו מצב אנרגטי.
"לעצור את העולם" הוא מצב בו הפרט מצליח "לראות" או לחוות את העולם שלא מתוך התפיסה אשר ממנה הוא רגיל להתבונן אל העולם.
כלומר, תפיסת עצמו ומתוך כך תפיסת כל אשר הוא בא עימו במגע, שׁוֹנֶה ואַחֵר מהמורגל עד כה.
תפיסת עצמו, כפי שהיה רגיל נפסקת, ואת מקומה ממלאת תשומת לב אכפתית ואוהבת, עם תשומת לב יצירתית. תשומת לב גמישה ואלסטית ולא עוד תפיסה נוקשה ומתוך כך, שבירה.

העולם כפי שהיה עד לרגע זה, נעצר. נעצר עבור פרט זה. כלומר, פרט זה לא ממשיך להיות שותף בעולם המיוצר כתוצאה מההסכמה הכללית!
ובו בעת, עולם חדש נוצר באופן ספציפי עבור פרט זה. עולם אשר משקף ומבטא את תמונת העולם החדשה שפרט זה איפשר לעצמו וטיפח.

כמות אין סופית של עולמות מתקיימים ויכולים להמשיך ולהתקיים במקביל. כל אחד מעולמות אלו מתקיים כמענה, כתגובה, לנקודת מבט ותפישה מסויימת.
המשתמע מכך הוא, שאיננו שותפים או "חברים" באותו עולם. אנחנו מקיימים עולמות יחודיים הנושקים לעיתים זה לזה.
לעיתים עולמות שונים אלו חוברים למחול משותף סביב כוונה משותפת ולעיתים הם כה רחוקים זה מזה, שאין בנמצא גשר היכול לחבר בין השניים.

ההסכמה הכללית שהתרגלנו לחיות בה ואשר אנו מסכימים לה על פי רוב ללא עוררין, מקשה עלינו לראות את שמתרחש בעולם המסתורי והכה מיוחד שאנו מתארחים בו.
עובדה זו הופכת את "עצירת העולם" לאקט מאתגר באופן יוצא דופן. אפשרי, אבל יוצא דופן ומצריך אנרגיה ממוקדת ביותר.
כלומר: כוונה, תשוקה, רצון להיות שונה, רצון להתעורר, רצון לפקוח את העיניים, רצון להיות אני, לא "כמו".

*הבהרה:
מאחר והעולם כולו, הינו התרחשות הכרתית, "עצירת העולם" הינה התרחשות הכרתית!
זה לא העולם הפיזי, כדור הארץ כפי שאנו מכירים אותו, שמפסיק להסתובב, שעוצר, זו התפיסה ההכרתית שעוברת שינוי עמוק בתפיסת עצמה ואשר כתוצאה מכך, עולם אחר מגיח ומתגלה.

מדענים, מגלי עולם, יוצרים, ממציאים ומנהיגים, חשפו עולם חדש בעבודתם. הם חשפו אותו לא בגלל שהם הלכו לחפש אחריו בחוץ, הם חשפו, או יותר נכון לומר, נחשף בפניהם עולם חדש, בגלל שהכרתם הייתה מוכנה לקראתו.
כל אחד מדמויות אלו, עשה משהו בינו לבינו שהביא אותו למקום בו הוא היה מוכן, מוכן אנרגטית, להתגלותו של עולם חדש בפניו. האופן בו עולם חדש זה נתגלה בפני כל אחד מדמויות אלו היה שונה ותאם את הציפיות, המוכנות והמסוגלות הייחודית של כל אחד ואחת מהם.
מובן שתמיד וללא יוצא מן הכלל היה נילווה למוכנות אקט פיזי כל שהוא. אולם אקט זה רק עקב וזרם ממקום אנרגטי שהוכן לפני כן.
מעולם לא קדם אקט פיזי למוכנות אנרגטית. האקט הפיזי תמיד עוקב את המקום האנרגטי שהפרט מייצר בהכרתו. 

 

צילום: איריס בר לב

 

רוב האנשים ישאלו: אם זה נכון, כיצד עושים זאת? כיצד "עוצרים" את העולם?

אך אין זו השאלה הנכונה לשאול.
השאלה הנכונה תהיה:
באיזה עולם אני מעוניין ליטול חלק?
באיזה עולם אני מעוניין להתקיים ואשר ישקף את נקודת המבט שלי?
באיזה עולם?
מהם המרכיבים של עולם זה?
כיצד זה מרגיש להתקיים בעולם שכזה?
מה אני עושה בעולם שכזה?
עם מי אני בא במגע ואיך נראים מערכות יחסיי?
מה מאפיין את העולם הזה שאני מעוניין להימצא בו?
כיצד מרגישים שותפיי לעולם זה, מנקודת מבטי?
איזו תשתית של הסכמה כללית רקמנו לעצמנו אודות עולם לכאורה-משותף זה?
מה אני מרגיש ומה מתעורר בי כשאני חושב ומדמיין את עצמי מתנהל בעולם שכזה?
איך נראה היום שלי בעולם שכזה?
כיצד אני לבוש בזמן שאני מהלך בעולם זה?
היכן אני גר?
באיזה רכב אני נוהג?
במה אני מעוניין לעסוק?
איך נראה הנוף הנשקף מחלון חדרי?

עוד ועוד שאלות מהסוג והמין הזה, יכוונו את ההכרה, את תשומת הלב, את המודעות והכוונה לעבר קיומו הממשי והוודאי, של עולם שכזה.
העולם שאני מעוניין לחוות ולהתנסות בו קיים כבר עכשיו. אני הוא זה שצריך לצאת מהעולם בו אני חבר כעת ולעבור אל העולם בו אני מעוניין להיות שותף.

אני חוזר ואומר: איננו צריכים ליצור עולם שכזה, עולם זה כבר קיים.
עצם זה שאני רואה אותו בדימיוני מעניק לי עדות מוצקה שעולם זה ממשי וקיים.
אנחנו רוצים לרדת מהסחרחרה הסובבת סביב העולם כפי שאנו מכירים אותו כעת, מתוך הרגל, ולעלות לסחרחרה חדשה על פי בחירתנו.
באקט זה של ירידה מסחרחרה אחת ועלייה על אחרת, אנו עוצרים את העולם כפי שהיה ומאפשרים לעצמנו לעלות על הסחרחרה של עולם חדש שאנו יוצרים.

אני אסיים באמירה שתהיה מפתיעה לרבים מאיתנו:
אנו עושים זאת אין ספור פעמים במהלך היום יום שלנו.
אנו עוברים בין עולמות שונים אין ספור פעמים במהלך יום "שיגרתי".
בכל אחד מהלכי-הרוח המשתנים שלנו, אשר מתרחשים במהלך יום "שיגרתי", בכל אחד מהם אנו מייצרים מציאות שונה.
משמע, חווים עולם אחר.
אצל רובנו זה קורה ללא כוונה ברורה, מפני שאנו כה רגילים להגיב אל העולם במקום להיות היוצרים שלו (כפי שבאמת התכוונו להיות כאשר הגחנו אל העולם).
אך בכל רגע אני יכול "לעצור את העולם"
כלומר לכוון את ההכרה, את תשומת הלב שלי, את המודעות והכוונה שלי, לעבר קיומו הממשי והוודאי של העולם שאני מעוניין בו.
וזה קורה
עכשיו.


שלכם באהבה,
רפאל בר לב

ESIM© – Energy Streams into Matter

 

 

השארת תגובה