חוק המשיכה – העיקרון המארגן בכל אשר ישנו

חוק המשיכה הינו העיקרון המארגן בכל אשר ישנו. איור: רפאל בר לב

דבר הינו דבר אחד, שלם, כאשר כל רכיביו רוטטים באותו התדר.
כל דבר בכל אשר ישנו, יש לו רטט המייחד אותו.
האמירה המיוחסת לרבי נחמן מברסלב "כל עשב ועשב יש לו מנגינה מיוחדת משלו…" מתארת מצב שכזה.

כל דבר בכל אשר ישנו, חי ורוטט. כל דבר בכל אשר ישנו, מאופיין ומזוהה על ידי הרטט הייחודי לו (ניתן לראות זאת כ"תעודת הזהות" או "טביעת האצבע" של הדבר).
חוק המשיכה "מזהה" דבר על פי הרטט בו אותו הדבר רוטט. חוק המשיכה לא מושפע מהמופע או התוכן של הדבר, חוק המשיכה מגיב ומתייחס לדבר אחד ודבר אחד בלבד, הרטט הקורן מִדָּבָר.
דבר יכול להיות מחשבה המייצרת רטט, רגש המייצר רטט, תמונה דמיונית המייצרת רטט או כל תופעה אנרגטית אחרת.
החומר במופע המוכר לנו רוטט, בגלל שהאנרגיה ממנה הוא בנוי ומורכב, רוטטת.

אחד העקרונות החשובים המהווים את המסד לעבודה האנרגטית המתקיימת ב"מרכז יסודות" בירושלים, אומר:

"לאן שתשומת הלב מופנית, האנרגיה חייבת לעקוב"

כשאנו מדברים אודות חוק המשיכה ואופן פעולתו, אנחנו חייבים לכלול בכך את המחשבות שאנו חושבים, הרגשות שאנו מרגישים ואת התחושות שאנו חשים. כל אחד ממרכיבים אלו, הינו בעל השפעה מכרעת על הכיוון והמומנטום שתיקח האנרגיה וכפועל יוצא מכך האַטְמוֹסְפֵרָה האנרגטית שנקרין וזה יכתיב את סוג הוויברציות שימשכו אלינו כתוצאה מפעולתו של חוק המשיכה.

אנחנו מעוניינים להתעורר לעובדה ולהכיר בכך, שהמחשבות שאנו חושבים, בעיקר כאשר הן מלוות ברגש, רוטטות ובעלות אנרגיה. אנו מעוניינים להכיר בעובדה שהמחשבות שאנו חושבים הן בעלות כוח מגנטי. כל מחשבה הינה בעלת כוח מגנטי.
מחשבות המלוות ברגש, הן כוח יצירה חזק.

 

 

צילום: איריס בר לב

חוק המשיכה מגיב לוויברציה. הדבר אשר קובע את עוצמת הוויברציה של המחשבה, הינו הרגש הנלווה אליה ומידת ההזדהות שלנו עם רגש זה, לדוגמא:
המחשבה "תפוח", הינה מחשבה ניטרלית לכשעצמה. כלומר, אין היא נושאת תדר בעל כיוון מוגדר.
המחשבה "אני אוהב תפוח" לעומתה, הינה כבר מחשבה המתחילה לעורר בחושב רגש בכיוון מסוים. במקרה זה נקרא לו כיוון חיובי או פוזיטיבי. רגש זה הינו בעל תדר כזה שהמערכת הפנימית שלנו מזהה ומגיבה לו, ואנו מכנים תחושה זו שמתעוררת בנו, כתחושה נעימה.
בשלב הבא יגיב הגוף למחשבה זו ומאוד סביר להניח שבחושב יתעורר חשק/תשוקה לנגוס בתפוח.

לעומת זאת המחשבה "אני שונא תפוח" מעוררת בחושב רגש הפוך לקודם, וגם במקרה זה המערכת הפנימית מתעוררת ומגיבה.
רגש זה נכנה שלילי או נגטיבי והתחושה שתתעורר בנו במקרה זה, תהיה לא נעימה.
גם במקרה זה הגוף יגיב למחשבה ולרגש, אך הפעם ישדר רתיעה, דחייה. במקרה זה יתעורר חשק הפוך, כזה שינסה להימנע מקירבתו של תפוח.
בשני המיקרים הדחף שיתעורר יהיה לתנועה ליותר. לאחד אנו קוראים פוזיטיבי ולאחר נגטיבי. בפוזיטיבי אנו נעים לעבר יותר מהתפוח ואילו בנגטיבי אנו נעים לעבר היותר של פחות מהתפוח.
המשפט השגור אצל רבים, "יש לי מינוס בבנק" מדגים זאת מצויין.

רגש ותחושה, הינן שתי התרחשויות שונות. כל אחת מהשתיים, מיועדת ומשמשת למטרה שונה לחלוטין.
 
כשנתחיל לחבר את הקצוות ולהבין כיצד כל זה קשור לחוק המשיכה, נמצא כי בידינו כלי יצירה עוצמתי, יעיל ומדויק ביותר. איזה שימוש נעשה בו, זה כבר תלוי בנו ובמידת הבהירות שתעמוד לרשותנו.

 

 

צילום: איריס בר לב

שלכם באהבה,
רפאל בר לב

ESIM© – Energy Streams into Matter

 

השארת תגובה