הַסָּחָת הדעת זה שם המשחק

הדבר שאני מעניק לו את תשומת ליבי, אני בכך כולל אותו בתוך ההתנסות שלי. צילום: איריס בר לב

 

 

אודות החשיבות של הסחת הדעת, מדברים לא רצויים.

אודות החשיבות של לתת את הדעת, לדברים רצויים.

 

אנרגיה ממלאת את כל המרחב בכל אשר ישנו.
העיקרון היסודי לפיו אנרגיה זו נעה, אומר:

"לאן שתשומת הלב מופנית, האנרגיה חייבת לעקוב."

אנחנו יצורים המכוונים אנרגיה. אנחנו מעניקים לאנרגיה כיוון על ידי מתן תשומת ליבנו ומיקודה בנקודה מסויימת.
נקודה זו יכולה להיות פוזיטיבית, או נגטיבית, האנרגיה שהיא תמיד נעה ועוקבת אל המקום בו תשומת ליבנו שוהה , תנועה אל אותה נקודה, ותמלא אותה.
כשהאנרגיה מגיעה, הנקודה שבה תשומת ליבנו נתונה, מתמלאת חיות. זה מה שהאנרגיה עושה, היא ממלאת את המקום אליו היא זורמת בחיות עצומה, וגורמת לו לרטוט ולרחוש באנרגיה.

יחסים אלו ודינמיקה זו המתרחשת בינינו לבין כל דבר אשר אליו תשומת ליבנו פונה, הם האופן בו אנו מייצרים את המציאות כפי שאנו חווים אותה.
אנחנו לוקחים חומר חסר צורה, רחישה קוונטית, ומעניקים לחומר זה, ממשות.

קיימות מספר דרכים להסביר ולצייר התרחשות זו, ובמאמרים שונים אני אתייחס אל הדינמיקה הזו מנקודות מבט שונות.

על מנת להבין את החשיבות של הסחת הדעת – הסחת תשומת הלב – הסחת המוקד החשיבתי, חשוב לעשות כמיטב היכולת להבין ולהפנים את הדינמיקה ואת מערכת הייחסים המתקיימת ביני לבין האנרגיה, תשומת הלב וחוקי היקום ובעיקר חוק המשיכה.
חוק המשיכה אומר:

"זה אשר דומה, אל תוך עצמו נמשך"

חוק זה הוא כה מרכזי בכל אשר ישנו, שהשפעתו ניכרת בכל התרחשות המתקיימת בכל אשר ישנו.
כל רטיטה, כל ויברציה אנרגטית, נקלטת מיידית על ידי חוק המשיכה והוא מגיב ופועל כלפיה בתואם עם העוצמה בה רטיטה זו קורנת.

*חשוב לדעת – אין אפשרות לזייף ויברציה ליקום. היקום איננו מקשיב למה שאני אומר, היקום מבין מה אני מתכוון ולפי זה הוא פועל ומגיב.
הוא מבין מה אני מתכוון בעזרת הויברציה שאני משדר, ואת הויברציה הזו, לא ניתן לזייף.
מילים לא אומרת כלום לאנרגיה ולכוחות היקום. אולם מילים, מחשבות, רגשות, ובעיקר רעיונות אנרגטים, מעוררים ויברציה. וכשאני בוחר את המילים הנכונות, המחשבות המדויקות, הרגשות התואמים ורעיונות אנרגטים תומכים, הוֹ אז אני מעורר בי את הויברציה שאני מעוניין ומייצר את האַטְמוֹסְפֵרָה האנרגטית התואמת.
זהו חומר גלם שהיקום יודע ומיועד לפעול ו"לעבוד" איתו, ובדיוק בנקודה זו, נוטל היקום את המושכות לידיו.
"Your Wish IS My Command" הינו חוק שהיקום "מחוייב לו".

עכשיו כשאנו מבינים את מערכת היחסים הפשוטה וְהָעִקְבִית המתקיימת כל העת בינינו כיוצרים מודעים, לבין כל אשר ישנו, יש לנו את האפשרות להכיר בחשיבות של הסחת הדעת.

 

צילום: איריס בר לב

 

 

הסחת הדעת, כיצד היא משרתת אותנו?

זה לא דרך מאבק ומאמץ שאנחנו מאפשרים למחשבה לא נעימה ללכת, אלא דרך הסחה ורגיעה.


כשאני נאבק במשהו לא רצוי בקיום שלי, תשומת הלב שלי הנתונה לו, ומחזקת אותו!
אני לא יכול לתת את תשומת ליבי למשהו לא רצוי, ולגרום לו ללכת. זה סותר את חוקי היקום.

היקום מושתת על משיכה, שמשמעו הכללה, הצטרפות, התאגדות יחד. כלומר דברים ביקום מתאגדים ליותר, על בסיס ויברציה דומה. כתוצאה מהצטרפות זו, היקום מתרחב, צומח ומתפשט ליותר.

אין אפשרות ביקום של "תעיף את זה ממני…".
אין אפשרות ביקום של הפחתה, חיסור, לסגור את האנרגיה הזו ולהוציאה מהיקום ל…… לאן בדיוק?
אין אפשרות ביקום של "אני לא רוצה את זה, ואל תתקרב אלי…"
אין אפשרות ביקום של "בואו נתאגד ביחד ונעיף את אלו שאנחנו לא אוהבים לעזאזל". שלא לומר שעד היום לא גילינו היכן המקום זה. זה כנראה ביקום של השכנים…..

כך שכמו שניתן להבין, יש רק תופעה אחת ביקום ותופעה זו היא של הכללה/Inclusion. שמשמעו מבחינתנו הינה אחת ויחידה:
הדבר שאני נותן לו את תשומת ליבי, אני כולל אותו בתוך ההתנסות שלי.

כל דבר ביקום מורכב מאנרגיה.
כל אנרגיה, מעצם היותה חלק מכל אשר ישנו, יש לה זכות קיום מוחלטת ואבסולוטית, בלתי ניתנת לערעור.
ומאחר ויש לה זכות בלתי מעורערת להיות קיימת, היא זכאית לבקש לעצמה מקור הזנה לצורך המשכיותה. הדחף להמשכיות וצמיחה הינו מצב טבעי ומושרש בכל אשר ישנו.
מקור ההזנה האולטימטיבי לכל אנרגיה, נמצא בתשומת הלב ובמודעות של האדם המופנות אליו.
אנחנו יצורים קורני אנרגיה, וקרינה זו הינה המזון לצורות ביטוי אחרות המתקיימות בכל אשר ישנו.
זהו המצב של כל האנרגיות וכל אופני הביטוי. לַכֹּל יש זכות קיום!!!

אולם אין זה אומר שאני הוא זה שמתפקידי לדאוג ולספק לכל אנרגיה את המזון הנחוץ לה לצורך קיומה.

אני מכיר ומקבל ללא עוררין את זכותה המוחלטת להתקיים, אבל אינני מקבל על עצמי את התפקיד לדאוג לרווחתה.
ההכרה של האדם הינה מצבר אנרגטי רב עוצמה, ואנרגיות שונות מבקשות את קרבתו. ניתן לראות זאת כמו בעל חיים הנמשך למקור מים.
עלינו להתחיל להיות מודעים לעוצמה שאנו נושאים בקרבנו. רק מודעות תאפשר לנו להתנהל עם עוצמה זו בדרך הנכונה.

זה לא דרך מאבק ומאמץ שאנחנו משתחררים ממחשבה לא נעימה, אלא דרך הסחה ורגיעה.

עכשיו כשאני מבין ומקבל שלאן שתשומת הלב שלי מופנית, האנרגיה עוקבת ומחזקת את אשר נמצא בפוקוס שלי, אני מגלה שכל שעליי לעשות אם ברצוני לשחרר מחשבה, תחושה, או רגש שאני לא מעוניין בה, זה למצוא סיבה להפנות את תשומת ליבי למקום אחר ולמקד אותה בו.
זה בדיוק האומנות המאוד פרקטית שישו לימד את תלמידיו. הוא אמר להם (בתרגום חופשי…):
"הפנו את הלחי השנייה…"
בואו נראה מה ההשלכות של ההצעה המאוד פשוטה הזו.
נניח שמשהו לא נעים נמצא לשמאלי, כשאני מסובב את ראשי לעברו ומעניק לו את תשומת ליבי, מבטי נסוב לשמאל והלחי הימנית שלי כתוצאה מכך פונה קדימה.
אם אני מבין שכל שעליי לעשות זה ליטול את תשומת ליבי מהמוקד בו היא נמצאת כעת, אני אפנה את מבטי לכיוון הנגדי, כלומר ימינה. מה שיביא לכך שהלחי השמאלית שלי תהיה עכשיו זו שתפנה קדימה.
כמובן שהנחייה זו הנעזרת בדימוי הפניית הלחי היא רק על מנת להעביר את העקרון. אני מדבר על שינוי מוקד שהוא לרוב פיזי בראש ובראשונה כמו להסיט מבט, ללכת למקום אחר וכדומה, אולם בעקבותיו מגיע השינוי האמיתי שאני מבקש ושינוי זה הוא אנרגטי.


הַרְגֵּשׁ את המילים הבאות תוך כדי שאתה קורא אותן:
זה לא משהו לא בסדר שעליי לתקן, זה לא משהו לא בסדר שעליי להפסיק. כי אני מכיר בכך שכל הדברים שהתנסתי בהם עד כאן, הביאו אותי לרגע הזה שבו אני מתעורר לעוצמה האמיתית שבי ושירתו אותי בדרך הכי טובה שאיפשרתי לעצמי להיות בה.
הכל התנהל כשורה, אין עיוותים או טעויות בבריאה המופלאה הזו. אולם כעת, על רקע כל מה שהתנסיתי בו, אני יודע בבהירות מה אני לא רוצה וכתוצאה מכך יודע בבהירות מה אני כן רוצה.
ועוד אני יודע שכאשר אני אמצא דרך להרגיש בטוב עם המקום הזה שבו אני נמצא כעת, אוכל להרגע, וכשארגע, אוכל להרפות, וכשהרפה אוכל להפנות את תשומת ליבי וכשאפנה את תשומת ליבי המשיכה שקיימתי עד עתה תיפסק וכשהמשיכה שקיימתי עד עכשיו תיפסק אני ארגיש יותר טוב וכארגיש יותר טוב, עוד טוב יבוא אלי, כי אני עכשיו כבר יודע שחוק המשיכה מביא דברים דומים יחד והרי התחלתי את כל זה בגלל שרציתי להרגיש יותר טוב, אבל הנה עכשיו מבלי שהתאמצתי ומבלי שנדרשתי למשהו מעבר ליכולותי, אני מרגיש כבר טיפה יותר טוב, כך שאני יכול להרגע ואינני צריך להתאמץ וזה לעצמו מאוד נעים…..
כמה פשוט וכמה קל בשבילי להרגיש בטוב, אני אוהב את ההרגשה ואני מוכן מפעם לפעם לחזור ולטעום אותה. אני קל עם עצמי, אינני מעמיד לעצמי משימות שגורמות לי להרגיש לא נעים, אני נע בקצב הנכון לי ואני יודע שאני תמיד במקום הנכון, עושה את הדבר הנכון ודברים מתבהרים לי בקצב המתאים.
כשאני עדין עם עצמי, אני מרגיש הקלה. כשאני מסיר מעל עצמי את המשא שהנחתי עלי, אני מרגיש הקלה. כשאני לומד לקבל את עצמי כפי שאני, אני מרגיש הקלה. אני פתאום מגלה שאני לא צריך לעשות הרבה ובוודאי לא דברים מורכבים ובוודאי לא דברים שאינם בגדר היכולת שלי, על מנת להרגיש הקלה.
וכשאני מרגיש הקלה, הנשימה שלי מתרחבת, השרירים המתוחים שלי נירפים, הלחץ ברקות נעלם, הקול שלי נהיה צלול ויציב יותר, אני הולך רגוע יותר יציב יותר, אני פחות ממהר, אני יותר מתבונן, אני פחות מפטפט אני יותר מזמזם לי שירים, אני פחות נמשך לסנסציות אני יותר מתבונן על העצים והעננים והצל והציפורים ועוקב אחר שיירה של נמלים ומתכופף להריח פרח ומביט לפנים נאות שחולפות לעומתי…. אני יותר מרגיש מאשר חושב, אני יותר מדמיין, מאשר מחוייב למה שיש, אני יותר מבקש שקט.
אני לפתע מוצא בי חשקים שלא ידעתי על קיומם, אני לפתע אוהב את קירבתם של בעלי חיים והם לפתע מרגישים נוח במחיצתי.
אני פתאום מרגיש כאילו הזמן מתקתק אחרת, בהתחלה חשבתי שאולי זה השעון שלי שיצא מאיפוס, אבל לפתע גיליתי שזו ההרגשה שלי שהשתנתה ולפתע הזמן באמת מתנהל אחרת…. לפעמים זה די מוזר, כנראה שיש כל מיני דברים אודות החיים הללו שעד היום לא בדיוק נתתי את דעתי עליהם, ועכשיו כשאני קצת מרגיש יותר טוב, יותר רגוע, אני מרגיש כמו נפתחות בי דלתות…… אני כל כך מחכה כבר לבאות, אני סקרן לראות אילו הפתעות יש ליקום
בשבילי בשרוול.
זה כל כך כיף לנהל את חיי כך… כמה נעים וכמה פשוט…..

 

שלכם באהבה,
רפאל בר לב

ESIM© – Energy Streams into Matter

 

 

 

השארת תגובה