אני עכשיו האדם שאני מעוניין להיות

אני רוצה להיות, את מה שאני כבר עכשיו.

אין כל אפשרות לאדם לעלות משהו בהכרתו, במחשבתו, או בדמיונו שאיננו בנמצא, שאינו יש/קיים/הינו/נוכח, עכשיו.
אני אֹמַר זאת אחרת, כל דבר שאני חושב אודותיו, כל דבר שאני מדמיין, כל דבר שמתעורר בי רגש כלפיו, הסיבה שאני יכול לחשוב עליו, לדמיין אותו, או ליצור בי את הרגש שלו, היא בגלל שדבר זה נמצא כאן ועכשיו.
אני אומר זאת באופן נוסף, כל דבר שאי פעם אדם עשה או יצר, היה קודם במחשבתו ובדימיונו של אותו אדם. אדם לא יכול לעשות דבר מבלי שהוא קודם חושב על הדבר, ובעיקר אותו בדמיונו, בעיניי רוחו.

הקושי העיקרי והיחידי שאנו נפגשים בו אל מול אמירות מהסוג הזה הוא בכך:

אנחנו הפכנו את הביטוי הפיזי, הגשמי, לְאַמַּת המידה היחידה מבחינתנו, להיותו או אי-היותו של משהו.
כל עוד אנחנו לכודים בתפיסה זו, אנחנו לא יכולים לנוע מעבר למה שכבר קיים ברובד הפיזי ואנחנו לא מאפשרים לשום דבר חדש להגיח לתוך הקיום שלנו.

אולם אם בעזרת התבוננות ומעקב, אנחנו מגלים לעצמנו שיש קיום, יש היות, גם ברבדים שאינם בהכרח פיזים-גשמיים.
נחוץ לנו רק מעט חופש, על מנת  לראות ולהיווכח שהמציאות כפי שאנו מכירים אותה, היא רק ביטוי אחד וקטן מאוד בכל אשר ישנו.

קשה עד כמעט בלתי אפשרי להעביר במאמר ובמילים את מה שאנחנו אמורים להרגיש ולגלות מתוך התובנה הפנימית.
ההבנה שאני מעוניין בה, היא הבנה או היווכחות אשר עולה כידיעה שקטה מתוך חדר השקט הפנימי ומתוך נקודת המשען הפנימית.
הרבה לפני שקיבלנו על עצמנו את הסכמות העולם, אנחנו חלק מהבריאה המופלאה הזו, ומה שהבריאה המופלאה הזו יודעת, אנחנו בני האדם, יודעים גם!

מה שאני מבקש להעביר זו כמות מסוימת של רעיונות אנרגטים, אשר יגרו את הלומד הרגיש, לחקירה ובדיקה עצמאית ובעיקר, להיזכרות.
אנחנו יודעים, כבר עכשיו, את אשר אנו מעוניינים לדעת. לא תמיד אנו מאפשרים לעצמנו להכיר בכך.
אולם כאשר אנו כן נותנים את הסכמתנו לרעיון האנרגטי האומר ש-"אנו כבר עתה יודעים כל מה שאנו מעוניינים לדעת", ההבנה אותה אנו מבקשים מגיעה מהר מאוד. זאת, מהסיבה הפשוטה שהיא נמצאת כבר עכשיו כאן.

הרעיון האנרגטי שאני מעוניין לשתף בו, אומר:

אנחנו היננו חלק מכל אשר ישנו. בלתי ניתנים להפרדה, בלתי ניתנים לחלוקה. ובאותו האופן בו כל אשר ישנו תמיד היה, תמיד הינו ותמיד יהיה, כך בדיוק באותו האופן, גם אנחנו.
ההכרה המתקיימת בנו, המודעות המתרחשת בנו, החיים הנחיים בנו, הם הינם ההכרה, המודעות והחיים של כל אשר ישנו. איננו נפרדים עכשיו, לא היינו, ולעולם לא נהיה.
המודעות שלנו, זה כל אשר ישנו.

ואמר זאת איש יקר:

"conciseness is the one and only reality" (Neville Goddard) 

 

 

צילום: איריס בר לב

 

 

אני רוצה להביא כאן ממילותיו של פיוט מיוחד בעוצמתו.
אני מציע למעיין בו, לאפשר למילות הפיוט להיפתח ולהיפרס בתוכו.
קיראו בבקשה בעיניים חדשות:

אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ / בְּטֶרֶם כָּל יְצוּר נִבְרָא
לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל / אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא
וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל / לְבַדּוֹ יִמְלוֹךְ נוֹרָא
וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה / וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה
וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי / לְהַמְשִׁילוֹ לְהַחְבִּירָה
וְהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אֵחֲרוֹן / לְכָל חוֹמֶר וּלְכָל צוּרָה.
בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית / וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה
בְּלִי עֶרֶךְ בְּלִי דִּמְיוֹן / בְּלִי שִׁנּוּי וּתְמוּרָה.
בְּלִי חִבּוּר בְּלִי פֵרוּד / גְּדוֹל כֹּחַ וּגְבוּרָה.
וְהוּא אֵלִי וְחַי גּוֹאֲלִי / וְצוּר חֶבְלִי בְּיוֹם צָרָה
וְהוּא נִסִּי וּמָנֻסִּי / מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא
בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי / בְּעֵת אִישָׁן וְאָעִירָה
וְעִם רוּחִי גְוִיָּתִי / אֲדֹנָי לִי וְלֹא אִירָא.

אדם לא יכול היה לדעת, להכיר, לבטא את כל אשר פיוט זה מבטא, אילולא היה נושא הוא בקרבו את כל אשר פיוט מופלא זה מתאר.
אדם לא היה יכול לקרוא ולהבין ללוא היה הוא נושא בקרבו את תוכנו ותכולתו של אשר רואות עיניו.

"You are the owner of all that you perceive. But you can't perceive apart from your Vibration"


אני לא יכול לדעת משהו שאינני.
כל מה שאני יודע ומכיר בו, הנני.
אני יודע, מכיר, מתנסה, בתואם עם האטמוספירה האנרגטית ונקודת המשיכה אשר אני נמצא בה.

 

על מנת שנוכל לנוע למרחבים חדשים, גם בהכרה שלנו וגם בשאיפה שלנו לצאת אל מרחבי החלל, זה הזמן שבו עלינו להכיר במי אנחנו באמת במארג הבריאה המופלאה הזו.
זה זמן ההתעוררות למי שאנחנו באמת. אנחנו נמצאים בתקופה מאוד מיוחדת בהיסטוריה האנושית, תקופה בה מתאפשר להכרה לקחת נתיב שונה מזה שהיא נעה בו עד היום. נתיב זה יוביל אותנו להתעוררות והכרות של מי שאנחנו באמת בתוך המרקם האדיר והאין סופי הזה שאנו שוהים בו.

משחר האנושות האדם מנסה לברר לעצמו מי אני? מה אני עושה כאן? האם יש יעוד לחיים האלה? למה הם נועדו החיים הללו? מה עוד מחכה לי? מאין באתי? האם יש חיים לפני, האם יש חיים אחרי?
זה הזמן לחזור ולרענן את השאלות שנדחקו מעט הצידה מסיבות שונות.
ההתבהרות שאנו מחפשים נוקשת על סף דלתנו.

אם הינך קורא עד כאן, זה אומר מספר דברים אודותיך ואודותי:
זה אומר שהינך בחזית ההכרה האנושית.
זה אומר שתמיד היית והנך פורץ דרך, נון קונפורמיסט.
זה אומר שאתה מחפש דרכים בהם הכרתך תתרחב, ומודעותך תצמח.
זה אומר שתמיד חיפשת ולא נַחְתָּ, רצית לגלות משהו שהרגשת שנמצא.
תמיד ידעת בעומק קיומך שהנך שונה, יוצא דופן, מיוחד.

מעולם לא היה המון רב בחזית ההכרה האנושית, אולם זו הרגשה שאין שנייה לה.
זה מרגיש חופשי, זה מרגיש עוצמתי, זה מרגיש סיפוק עצום והרפתקה סקרנית.
זה מרגיש שזה מה שאני באמת, זה מרגיש שאני במקום שאני מעוניין להיות, זה מרגיש שחלומותיי עומדים להתגשם.
זה מרגיש שאני במיטבי, זה מרגיש שהיקום עומד לצידי.
זה מרגיש שאני לא לבד, אני לפתע מרגיש שכל אשר ישנו נמצא איתי כאן ועכשיו בחזית ההכרה האנושית, תומך בי, אוהב אותי ומקבל אותי בדיוק כפי שהנני.
מעולם לא הייתי לבד ולעולם לא אהיה. ישנם זמנים בהם אני מעט מסתגר, אבל אני הוא זה שמנתק את עצמי מכל אשר ישנו, אך ברגע שאני מפסיק אני מרגיש  גל אהבה מציף אותי מכל עבר. זה המצב הטבעי לי!
זה מרגיש חדש אך עם זאת מוכר…
כך זה מרגיש בחזית ההכרה האנושית, המקום בו אנחנו כעת נמצאים, אתה ואני.


הבט נא, פקח את עינייך, הינך עכשיו האדם שאתה רוצה להיות.
האדם שאתה רוצה להיות, הוא אתה והאחד הזה שהינך תר אחריו, הוא בדיוק כמו שאתה רוצה להיות והוא אתה. הוא אתה והוא עכשיו.
הפסק בבקשה לחפש ולבקש אותו בחוץ, הוא נמצא איתך. שם הוא תמיד היה, שם הוא נמצא עכשיו, ושם הוא תמיד יהיה. 
אתה, אתה, אתה, הינך האדם אותו אתה מחפש!!!

 

 

מעולם לא היה צפוף בחזית ההכרה האנושית. צילום: איריס בר לב

 

 

שלכם באהבה,
רפאל בר לב

ESIM© – Energy Streams into Matter

 

 

 

השארת תגובה