אני היוצר שאני מעוניין להיות

איך זה שאני מקבל את אשר אני מקבל
כשאני נותן את תשומת ליבי למה שאני רוצה ושואל את עצמי, מדוע אני רוצה את מה שאני רוצה? אני מביא לכך שמה שאני רוצה עושה את דרכו אלי. כשאני שואל מדוע אני רוצה את מה שאני רוצה, אני מעורר את הרגש שבגינו אני רוצה את מה שאני רוצה....את כל השאר כוחות היקום כבר עושים ופועלים. צילום: איריס בר לב

 

 

איך זה שאני מקבל את אשר אני מקבל?
איך מתרחשים הדברים בחיי, כפי שהם מתרחשים?

שלא כהרגלי אני אפתח מאמר זה בציטוט מתוך ספר שֶׁבְּעֵינָי הינו אחד הספרים החשובים ביותר שנכתבו אי פעם. הספר הוא:

"The Science of Getting Rich" By Wallace D. Wattles

 

"The First Principle in The Science of Getting Rich

Thought is the only power which can produce tangible riches from the Formless Substance.
The stuff from which all things are made is a substance which things, and a thought of form in this substance produces the form.

Original Substance moves according to its thoughts; every form and process you see in nature is the visible expression of a thought in Original Substance.

We live in a thought world which is a part of a thought universe.
No thought of form can be impressed upon Original Substance without causing the creation of the form.
Man is a thinking center, and can originate thought.

All the forms that man fashions with is hands must first exist in his thought; he cannot shape a thing until he has thought that thing.
And so far man has confind his efforts wholly to the work of his hands; he has applied manual labor to the world of forms, seeking to change or modify those already existing.
He has never thought of trying to cause creation of new forms by impressing his thoughts upon Formless Substance." (Wallace D. Wattles)

 

 

 

 

על מנת להיות היוצר המודע שאני מעוניין להיות, עלי להבין איך אני מקבל את הדברים שאני מקבל. איך ומדוע הדברים בקיום שלי, מתרחשים כפי שהם מתרחשים.
ללא הבנה זו, אני עשוי להתקשות למשוך אלי את מה שאני רוצה והיצירה שלי תיוותר זו שמתרחשת כברירת מחדל. משמע, אני אקבל את אשר אני מקבל, בין אם אני רוצה בזאת ובין אם לאו.

 

אני המייצר של המציאות של עצמי בין אם אני מודע לכך ומייצר זאת במכוון ובין אם אינני מודע לכך ומייצר זאת כברירת מחדל.

 

האמירה הזו יכולה להידחות על הסף, דבר שרבים מאיתנו עושים תוך כדי כך שאנו נעזרים בטיעונים כאלו ואחרים. אנחנו יכולים גם לבחור לבחון האם זה כך.
עבור רובנו המפגש עם אמירה זו, קורא תגר יתר על המידה ונוח לנו לפסול אותה, מצב זה ברור ומובן.
המעט שיעז ויבחר באפשרות של בחינה האם יש אמת באמירה זו, יגלה רבדים חדשים אודות קיומו, רבדים שלרוב סמויים מעין.
על מנת לחשוף בפני עצמנו רבדים לא מוכרים בהכרתנו, עלינו לגרות את הכרתנו לנוע למקומות לא שיגרתיים.
רעיון אנרגטי, כפי שהבאתי כאן אשר אומר: "אני המייצר של המציאות של עצמי ושאף אחד אחר לא יכול לייצר במרחב ההכרתי שלי, אני עושה הכל בכוחות עצמי ולבדי", הינו רעיון אנרגטי אשר מאפשר להכרה לפרוץ את גבולותיה.

בפגישות של קבוצות הלימוד, אנחנו נכנסים לבחינה מדוקדקת ומקיפה של שאלה זו. ראינו לאורך השנים שזה רחוק מלהיות מובן מאליו וגם לא מתקבל על הדעת שאדם יקבל ויאמץ בקלות ובנינוחות את האפשרות שהוא עצמו מייצר את כל אשר מתרחש בחייו.
אולם כאשר מתקיימת שיחה והרעיונות האנרגטים חוזרים וְנִשְׁנִים, אט אט מתאפשר לפרט לנוע אל מרחבים חדשים בהכרתו, מרחבים אשר מספקים נתונים השונים מאלו אשר ההתרגלנו לחיות לאורם. התהליך איטי וזה אך טבעי שכך יהיה.

 

שלושה חוקים מרכזיים שולטים ביקום ובכל אשר ישנו.
על מנת להבין איך אני מקבל את אשר אני מקבל, ועל מנת להיות היוצר המודע שהתכוונתי להיות, עליי להבין את החוקים הללו, ולדעת להשתמש בהם באופן שבו ולו הם יועדו.

 

 

חוק המשיכה / The Law of Attraction  הינו החוק הראשון והחשוב מכולם. חוק המשיכה אומר:

"זה אשר דומה, אל תוך עצמו נמשך."

 

 


חוק היצירה המודעת / The Law of Deliberate Creation 
הינו החוק השני. חוק זה אומר:

"זה אשר אתה נותן את מחשבתך אליו, זה שאתה מקרין אליו את תשומת ליבך, הינו."

 

 


חוק ההרשאה / The Law of Allowing
הינו החוק השלישי והפחות מוכר מבין השלושה. חוק ההרשאה אומר:

"אני כפי שהנני, ואני מאפשר ומסכים לכל השאר להיות כפי שהינם. אני מסכים לכל השאר להיות כפי שהינם גם אם הם לא מסכימים לי להיות כפי שאני."

 

 

חוק המשיכה, שהוא החוק הראשון מבין השלושה, לא דורש ממני כל התנסות. חוק זה קיים ופעיל בכל אשר ישנו, ובאותו האופן בו אינני זקוק לחוברת הדרכה כיצד עליי לנהוג עם כוח הכובד הקיים סביבי, כך אינני צריך הדרכה לגבי חוק המשיכה.
כל אשר עליי לדעת מסתכם בכך:
חוק המשיכה יביא אלי את הדברים התואמים לויברציה שאני משדר, ובתואם עם האַטְמוֹסְפֵרָה האנרגטית שאני מקיים והוא יעשה זאת באופן עיקבי ויציב. חוק המשיכה יעשה זאת גם אם אני מתעלם מקיומו.

החוק השני, חוק היצירה המודעת, הינו החוק המספר לי שאם באופן מודע אני אכוון את תשומת ליבי אל עבר התוצאה של התשוקה או הרצון הקיימים בי, אני אוכל להיות כל שאני רוצה, שיהיה לי כל שאני חפץ, ולעשות כל אשר אני מעוניין. חוק זה עומד בבסיס היצירה של כל מה שאנו עדים לו סביבנו.

החוק השלישי, חוק ההרשאה, הינו החוק אותו יותר מכל אנחנו מעוניינים בשלב זה של התפתחותנו להכיר ולהתוודע. חוק זה, שיותר מדוייק יהיה לכנותו "אומנות ההרשאה" הינו המקום בו העוצמה האישית של כל אחד ואחת מאיתנו, נמצאת.
אני מכנה זאת אומנות, כי מדובר פה על יכולת שאני מטפח באותו האופן בו אני מטפח יכולת מוזיקלית, או יכולת תנועתית, או יצירתית. על ידי תשומת לב ותרגול ובעזרת רעיונות אנרגטים תואמים.
אומנות ההרשאה הינה ההכוונה העדינה והמודעת של המחשבות שלי, בכיוון שאני מעוניין, בכיוון הדברים שאני חושק ורוצה.
ההרשאה אולי היסודית והחשובה ביותר שניתן לחשוב אודותיה, נמצאת בהרשאה שאני מעניק לעצמי להרגיש בטוב ובהרשאה שאני מעניק לשפע של הטוב הנמצא סביבי למלא את הקיום שלי.
כשאני מעניק לעצמי את ההרשאה להרגיש בטוב, ללא קשר וללא תלות בנסיבות חיצוניות, אני מוצא את מרכז הכוח האמיתי הנמצא בתוכי. במצב זה אני נזקק פחות לעשייה, כפי שאני רגיל מעולם החומר, על מנת להיות האדם שאני רוצה להיות ולחיות את החיים כפי שאני מעוניין. 



אני מושך אליי, על ידי כך שאני חושב אודות הדבר שתשומת ליבי ממוקדת בו.
השהות והמיקוד לאורך זמן, מייצרים מומנטום.
כאשר למחשבה זו חובר רגש, רגש זה מעצים את תכונתה המגנטית של המחשבה
(ככל שהרגש חזק יותר, השפעתו עמוקה יותר והאנרגיה המגנטית תגיב בהתאם).

 

אני מיצר את המציאות של עצמי.
צילום: איריס בר לב

 



כל המחשבות הן מגנטיות מטבען, אבל לא כולן מושכות אלי נסיבות, אנשים, אירועים ואנרגיות דומות. רוב המחשבות שאני מארח, נקטעות במהלכן על ידי מחשבות אחרות. כאשר תשומת ליבי מוסחת, פעולת המשיכה או היצירה שהתרחשה, נפסקת.
רוב תהליכי היצירה שאני מתחיל נקטעים באיבם, בגלל העדר מיקוד לאורך זמן, דבר אשר מביא לכך שאין אפשרות למומנטום להצטבר.
על מנת להעניק למחשבה את העוצמה שאני מעוניין, כוח מגנטי חזק, אני צריך ללמוד כיצד להשאר ממוקד.
כשאני נשאר ממוקד, מתפתח מומנטום בכיוון שבו אני מעוניין. כשאני מוסיף רגש למשוואה אני מקבל כוח יצירתי חזק ביותר.

 

מהו הרגש שיהיה עבורי הכי אפקטיבי, כיצד אני "מדביק" אותו למחשבה…

אני ממליץ לפתוח בשאלה, מדוע אני רוצה את מה שאני רוצה?

שאלה שעל פניה נראית סתמית, אולם שאלה זו, וכך נראה בהמשך, תשרת אותנו בצורה הטובה ביותר ליצירת האַטְמוֹסְפֵרָה האנרגטית שתאפשר לכל מה שאנו רוצים, לבוא אלינו.

הרעיון האנרגטי הראשון שאני מציע ואולי החשוב מכולם הינו זה:
כל דבר שאנחנו רוצים, או שאי פעם רצינו, או שאי פעם נרצה, אנחנו רוצים בגלל סיבה אחת בלבד שהיא:
אנחנו בטוחים שכאשר הדבר אותו אנחנו רוצים יהיה ברשותנו, או שנחווה אותו, או שנתנסה בו, נרגיש יותר טוב מכפי שאנחנו מרגישים עכשיו!!!

חשוב להיווכח ולהגיע לבהירות, שמחשבה זו, כוח דחף זה, עומד מאחורי כל רציה שאי פעם נולדה בהכרה של כל אדם, תִּהְיֶה אשר תִּהְיֶה.
הדחף, הרצון, התשוקה, הכמיהה, הערגה, להרגיש ולו במשהו, יותר טוב מכפי שהוא מרגיש עכשיו.
כל יצירה, כל עשייה, כל יחסים, כל דבר שהאדם מתנסה בו, נע לעברו, חי אותו, טבול בדחף העצום שאומר:
"כתוצאה מדבר זה שאני עושה וחי עכשיו, כתוצאה מדבר זה שאני מתנסה כעת, העתיד שלי יהיה יותר טוב ".
יש לרעיון זה אין סוף ביטויים ומופעים, אולם כולם ללא יוצא מן הכלל סובבים סביב הציר האחד הזה, דחף עצום שהעתיד שלי יהיה שונה וטוב (כפי שאני מבין זאת מנקודת מבטי כמובן), מכפי שהוא כעת.

לעיתים קרובות קורה שמה שאני חושב שטוב עבורי, ומה שהמצפן הָרִגְשִׁי בי יודע ומכיר כטוב עבורי לא בתואם.
הניסיון לימד אותי שתמיד וללא יוצא מן הכלל ההמצפן הָרִגְשִׁי הצביע אל הדרך הנכונה בה יש ללכת, בעוד המחשבה שלי לקחה אותי לדרכים עקלקלות שדרשו ממני מאוחר יותר, לתקן את אשר יצרתי.
ההתנסויות הללו, היו מהדברים היקרים ביותר שקרו לי. לא הייתי יכול לחשוב על דרך טובה יותר, להכיר לעומק את יכולותיו הבלתי מוגבלות של המצפן הָרִגְשִׁי שבי. להכיר ולהיות יותר ויותר קשוב למסרים המגיעים במבפנים.
המצפן הָרִגְשִׁי, כשאנו לומדים להיות קשובים לו, לוקח אותנו תמיד בדרך הטובה ביותר למחוז חפצנו, הדרך התואמת את מצבנו ברגע זה. ומחוז חפצנו תמיד, הינו ההרגשה הנפלאה שאנו מרגישים כשאנו מאפשרים לעצמנו, להרגיש טוב.

 

כל מה שאני רוצה, עושה את דרכו אלי.
צילום: איריס בר לב

 

הרעיון האנרגטי השני אומר:
אני רוצה את אשר אני רוצה, בשביל ההרגשה שדבר זה מייצר בי.

רוב האנשים יתקשו להסכים לכך. יתקשו לקבל שהאוטו החדש שהם רוצים, זה בגלל ההרגשה שהוא מעורר בהם. שהיחסים שהם מבקשים, זה בשביל ההרגשה שזה מעורר בהם וכדומה. אולם התבוננות עדינה תגלה אמת זו. אנחנו שמחים מהביטוי הפיזי בכך אין כל צל של ספק, האוטו החדש, היחסים החדשים, הבית החדש, סכום הכסף בחשבון הבנק, הנסיעה לחו"ל, הארוחה הטעימה, אולם את הסיפוק האמיתי והמלא, אנחנו מקבלים מההרגשה, אותה אנחנו באמת מבקשים בכל יצירה והתנסות שלנו.
כל מי שיתבונן אצל עצמו, יגלה זאת בפשטות.
זו גם הסיבה שהדברים החדשים שאנו אוספים אל עצמנו, לא מאריכי חיים.  אנחנו די מהר מתחילים מחדש לתור אחר הרגשה רעננה, חדשה, אחר סנסציה שתעורר בנו את הריגוש והתנועה האנרגטית.

בשלב זה אני אעשה הפוגה במאמר מתוך כוונה לתת לקורא את הזמן הנחוץ לו לעכל ולהפנים את אשר נכתב עד כאן.

להמשך קריאה, לחץ כאן – "להרגיש טוב, הדרך המובילה לכל מקום!"

 

שלכם באהבה,
רפאל בר לב

ESIM© – Energy Streams into Matter

 

השארת תגובה